דניס שרביט: לימוד, מילה ומעשה

JPEG
(צילום: סבסטיאן לבאן)

דניס שרביט לישראל עלה ב-1974 כשהיה בן 14. ביקור הנשיא סאדאת בנובמבר 1977 הותיר בו רושם עמוק וגרם לו לחוש בכוחה של ההיסטוריה. בלימודיו האקדמיים בחר להתמקד דווקא בתחום מדעי המדינה, שעליו נסוב החלק הארי של מחקריו.

שרביט מייחס חשיבות רבה לטיפוח הקשר בין צרפת וישראל: "בדרך כלל כשפונים אלי בישראל זה כדי לדבר על צרפת, וכשפונים אלי בצרפת, זה כדי לדבר על ישראל". המימד הכפול הזה אינו מהווה סתירה בעיניו, אלא דווקא מקור להרמוניה שאותו הוא מנסה לשמר במחקריו.

במסגרת עבודתו כפרופסור באוניברסיטה הפתוחה התמקד שרביט בהגותם של אנשי הרוח הצרפתים. אלו זוכים לדבריו להשפעה גדולה בישראל: "בעבור אנשי האקדמיה בישראל, הפילוסופים הגדולים, כמו דרידה, בורדייה או דלז, הם נקודות ייחוס מרכזיות. בקרב חובבי הקריאה מוכרים יותר אלן פינקלרוט, אנדרה גלקסמן וברנאר אנרי-לוי". לאחרונים קל יותר לחדור לשוק המקומי בשל הקשר המיוחד שלהם לישראל והעובדה שהם מרבים להגן על הלגיטימיות ועל זכות הקיום שלה. היחס לישראל הפך בצרפת למסמן פוליטי חשוב: "ישראל עומדת בליבם של דיונים אינטלקטואליים בצרפת ומעוררת רגשות עזים. לפעמים אלו רגשות מקוממים, אבל אני מעדיף אותם על פני האדישות".

בהקשר הפוליטי המקומי, שרביט מדגיש את המעמד הרם של חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית, וזאת חרף הסכסוך: "נראה כאילו הבינו כאן שהסכסוך יימשך זמן רב, והיה צורך לשמר את חופש הביטוי בכל מחיר". החירות הזו אפשרה לכונן בישראל דמוקרטיה של ממש: "האזרח מרגיש שהוא יכול להתבטא, משום שהוא מסוגל לפעול ולהשפיע על החיים הפוליטיים". החירות הזאת, בצירוף העובדה שישראל מצויה במצב של סכסוך מתמיד, תורמים לאופי הכאוטי של החיים הפוליטיים בישראל. אולם בדיוק בכך טמונים, לדבריו, החיוניות והדינאמיות של הדמוקרטיה הישראלית: "כאשר אנו חיים עם אנשים כה שונים מאיתנו, צריך לעשות פשרות. לפעמים זה יכול להיות קשה. אבל יש חשיבות גדולה לעצם העובדה שמתקיים דיון חופשי ופתוח".

לאחרונה נטל שרביט חלק בארגון הפורום "לאומיות ואזרחות" יחד עם המכון הצרפתי בתל אביב. הוא סבור כי "כדאי לאמץ בישראל משהו מהרוח הרפובליקאית הצרפתית". יחד עם זאת, הרפובליקה נוסח צרפת אינה ניתנת להחלה כמות שהיא בישראל בשל ריבוי הדתות, השפות והקהילות שיש כאן.

שרביט אינו נלאה מלשמש בתפקיד שגריר התרבות של ישראל בצרפת, וגם להיפך. בצרפת הוא עובד כרגע על ספר בנושא ההיסטוריה של יחסי היהודים והמוסלמים, ובישראל הוא שוקד על ספר שיעסוק בזרם הנוצרי-דמוקרטי, שבו יוקדש לצרפת פרק נרחב.

פורסם ב 14/03/2014

חזרה