הודעה שמסר נשיא צרפת בתום פגישתו עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס

אדוני הנשיא, כבוד הוא לי לפגוש אותך כאן בישראל. לפני חודשים מספר הייתי אני אשר אירח אותך בביקורך בפריז. אני פוגש אותך היום צעיר עוד יותר מאשר אז. ניסים רבים מתרחשים בישראל, ואתה הוא אחד מהם! אני מזמין אותך לשוב לצרפת במסגרת ביקור ממלכתי לרגל 65 שנה להכרזת העצמאות של ישראל.

זאת מפני שאתה, שמעון פרס, הוא ידידה של צרפת, ידידה לתמיד. ידיד שעמד באתגרים, ושתמיד מצא את צרפת עומדת לצידה של ישראל. קודם לכן הזכרת את ביקורך בפריז בחברת בן גוריון, שבו נפגשתם עם הגנרל דה גול, פגישה שהפכה מאז היסטורית. בהמשך היית ידידו, וזו זכות גדולה, של הנשיא פרנסואה מיטראן. הייתה ביניכם קירבה מדינית, אך גם קירבה אינטלקטואלית ותרבותית. בפגישתנו חשפת בפניי כמה שיעורים שלמדת ממנו. בכל שלב בתולדות מדינתך, תמיד ביקשת לשמור על הקשר עם צרפת.

צרפת, אשר ניצבת לצידכם, למדה מן ההיסטוריה, אך גם ממערכת הערכים שאנו חולקים, את הדברים המשותפים לשתי המדינות. לעיתים פושה בצרפת הנגע המביש של האנטישמיות. גם בתחום זה חווינו כמה אסונות מכאיבים. מכאן, בישראל, ברצוני לשוב ולאשר את מחויבותן, נחישותן ורצונן של רשויות צרפת ללחום בגזענות ובאנטישמיות, תופעות ששוב הרימו ראש בזמן האחרון, למרבה הצער.

דיברנו על ההיסטוריה שלנו, על יחסינו, על הקשרים בינינו, על התרבות והכלכלה שלנו. אולם דנו גם בסוגיות האקטואליות הדחופות והבוערות ביותר.

ראשית, בסוגיית הפצת הנשק הגרעיני, ובפרט בשאלת איראן, שבתי ואמרתי לנשיא פרס מה שאמרתי ברגע ששבו דרכה רגלי על אדמת ישראל: לעולם לא נרשה שאיראן תחזיק בנשק גרעיני. משום שזהו איום על ביטחון ישראל, אך גם על העולם כולו. אם כן, אנו שואפים להסכם ומעוניינים בו, מפני שאנו סבורים כי דרך המשא ומתן והדיפלומטיה עדיפה על כל דרך אחרת, ועל כל פיתרון. אולם הסכם זה, שניתן להשיגו, לא יתאפשר אלא אם איראן תוותר באופן סופי על רצונה בנשק גרעיני.

שוחחנו גם על סוריה. ברצוני להודות לשמעון פרס על תמיכתו הנחרצת בעמדת צרפת בסוגייה זאת, שאותה הוא הביע במספר הזדמנויות. בעניין הסורי, אנו ביקשנו להביא להשמדת הנשק הכימי באמצעות הפעלת לחץ, גם לחץ צבאי אם יש צורך. התהליך התחיל, אך טרם הסתיים. עלינו לעמוד על המשמר, אך מטרתנו היא גם להביא לסיום מלחמת האזרחים סוריה, אשר משפיעה על האזור כולו, ומייצרת זרם פליטים הולך וגובר אשר מזעזע את יציבות המדינות השכנות: ירדן, לבנון וטורקיה. אני מחפשים אפוא פיתרון מדיני שירחיק גם את אלו המדכאים את העם הסורי וגם את הקיצונים והטרוריסטים, שגם כמותם יש בסוריה.

הנקודה השלישית היא המאבק בטרור. גם צרפת נוטלת בו חלק. אני מודה לך, מר פרס, על שהזכרת את עמדת ארצי ואת הדברים שהצדיקו את התערבותה, בחסות הקהילה הבינלאומית, במאלי. גם במקרה זה, אין לנו כל אינטרס, ואיננו מפיקים כל יתרון, מלבד היתרון הטמון בהנחתת מכת מחץ על מתקפת טרור ובהסרת איום זה. הוא טרם הוסר. אמנם שלמותה הטריטוריאלית של מאלי הושבה לה, והתקיימו בחירות – לנשיאות, ובקרוב גם לפרלמנט. אולם אנו יודעים כי קיימים עדיין קיני טרור. אף שילמנו על כך מחיר יקר... אולם אנו מחזיקים מעמד, ובכוונתנו להמשיך ולסייע למדינות אפריקה במאבקן בטרור.

בחודש דצמבר הקרוב תתקיים בפריז ועידה גדולה. צרפת ומדינות אפריקה – כל מדינות אפריקה, בנוכחות מזכ"ל האו"ם והאיחוד האירופי כשותף – ידאגו לכך שתושבי אפריקה יוכלו לערוב בעצמם לביטחונם שלהם, וללחום בטרור.

לפני זמן קצר נאלץ ידידך לורן פביוס לפרוש מאיתנו ולצאת למשך כמה שעות לניגריה, שבה שוחרר – הצליח להשתחרר – אחד מאזרחינו. אנו שמחים על כך מאוד. אך איננו שוכחים את שאר בני הערובה, שחלקם מוחזקים כבר חודשים ארוכים, וחלקם מזה מספר ימים. בכוונתי לעקוב בתשומת לב אחרי מסעו של לורן פביוס, ואני גם עומד בקשר עם נשיא קמרון, מר בייה, במסגרת המאמצים לאתר את הכומר שנחטף בצפון המדינה.

כעת אני מגיע לנושא האחרון, ואולי החשוב ביותר: השלום. שמעון פרס, אתה הוא אדם הלוחם ללא לאות למען השלום. אך אין פירוש הדבר כי יש לתמוך בשלום בכל תנאי שהוא. פירוש הדבר הוא שיש ליצור את התנאים שיאפשרו את השלום.

לפני 20 שנה השתתפת בהסכמי אוסלו. אתה יודע עד כמה משימה זו היא קשה. אולם כעת ישנה דחיפות, משום שאין מדובר בעוד הסכם מיני רבים. מדובר בהגעה להסכם קבע שיבטיח שלום צודק ובר קיימא. והפיתרון הוא הפיתרון שהזכרת בדבריך, פיתרון שתי המדינות, שישים קץ לכל התביעות ויאפשר לאזור להגיע ליציבות, לביטחון ולהתפתחות.

יהיה צורך בעשיית מחוות משני הצדדים. המחוות מהצד הישראלי החלו להתבצע – שחרור האסירים – ומחוות נוספות צפויות בהמשך, בפרט בנושא ההתנחלויות. וישנן גם מחוות מהצד הפלסטיני. אני אשוחח על כך עם מחמוד עבאס. אבל אני יודע שאם כל הרצונות יתלכדו, וכל ההחלטות תתכנסנה לאותו הכיוון, אם האומץ יהיה נחלת כל הצדדים, אני יודע שאז תשיגו את היפה שבנצחונות – אתה, מר פרס, ממשלת ישראל, הפלסטינים, וכל מי שלוחמים ללא לאות למען מטרה זו. כי אין ניצחון יפה יותר מאשר השלום.

תודה רבה.

פורסם ב 18/11/2013

חזרה